החת"ם סופר והרב הירש
1.
א. תארי בקצרה את הרקע ההיסטורי –תרבותי- רוחני, שעורר את הרב שמשון רפאל הירש
לפעול. (6 נק')
ב. תארי את פעולותיו של הרש"ר הירש
למען יהדות גרמניה בשלושה תחומים. צייני את
המניעים לחידושיו. (12 נק')
תשובה
א. הרקע ההיסטורי- תרבותי-
רוחני: הידרדרות רוחנית של יהדות
גרמניה כתוצאה מפעולות המשכילים תלמידי מנדלסון: הרס החינוך, הרפורמה – "ריב
ההיכל", ועידת רבנים רפורמיים וכו'
פעולותיו:
1.
מלחמת סופרים – "אגרות צפון", "חורב" , פירוש לתורה ולספר תהילים, "יסודות
החינוך" "מעגלי השנה" עיתון "ישורון" (נגד ה"ביאור
של מנדלסון ותלמידיו).
2.
ביסוס קהילה מודרנית תוך הקפדה על קיום מצוות.
3.
הפרדת הקהילה – 1876 – להיבדל מהרפורמים.
4.
הקמת בתי ספר – שיטת "תורה עם דרך ארץ "
2.
הרב שמשון רפאל הירש (הרשר"ה) ותקופתו
א. תארי את הרקע ההיסטורי שעורר את
רשר"ה לפעול. (10 נק')
ב. כתבי על פעולותיו בשני תחומים.
(8 נק')
תשובה
א. הרקע ההיסטורי:
¨
האמנציפציה, ההשכלה ו"חכמת ישראל" והרפורמה בגרמניה
פעלו להרחקת העם מהיהדות.
¨
התגברות ההתבוללות . גם כאלה שלא התבוללו התרחקו מהדת וחינכו
את ילדיהם ללא תורה וללא מצוות.
ב. פעולותיו: (יש לציין את הפעולות
בשני תחומים)
¨
הפרדת הקהילות : לפי החוק המקורי בפרוסיה חויבו החרדים להשתתף
בהוצאות הקהילה עם הרפורמים. בעקבות פעילות הרשר"ה לשכנוע השלטונות שונה
החוק.
¨
הקים קהילה מפוארת בפרנקפורט, "קהילת עדת ישורון".
¨
פעילותו
הספרותית:
"איגרות צפון" – ספר שתיאר את
השקפתו הכללית על היהדות.
"חורב" – מסביר את תרי"ג המצוות, ומוכיח שרק בקיומן משתקפת היהדות
ומתבטאים
החיים היהודיים.
פירוש
לתורה ופירוש לספר תהילים.
¨
פעילותו החינוכית:
"תורה עם דרך ארץ " – חינוך ליהדות
נאמנה, לתורה ולמצוות , שילוב אורח החיים
המודרניים עם שמירה קפדנית על כל
מצוות שבתורה ועל כל מנהג שהנהיגו החכמים.
3.
הרב הירש מציל יהדות גרמניה מהתבוללות ושמד.
א
. תארי את פעולותיו לשיקום היהדות החרדית בגרמניה בשלושה תחומים. (6
נק')
ב.
מה יה הרקע ההיסטורי לפעילותו? (6 נק')
ג.
מה היו המניעים לחידושיו בכל
אחד מהתחומים? (6 נק')
תשובה
א. פעולות:
1.
הפרדת קהילות 1876 – שינוי על ידי ממשלת פרוסיה עקב מאמצי
רשר"ה.
2.
מוסדות חינוך "תורה עם דרך ארץ- לימוד השכלה על טהרת
הקודש.
3.
חיבור ספרים , למשל: חורב איגרות צפון, פירוש לתורה ולתהילים,
"מעגלי השנה" ירחון "ישורון" , וכו'.
הרקע: האמנציפציה ובעקבותיה – התבוללות ורפורמה בהשץעת #ההרכלה".
המניעים לחידושיו
1.
הפרדת הקהילות -
הרפורמה: לפי החוק המקורי חויבו החרדים לשלם מסי הקהילה הכללית
2.
"תורה עם דרך ארץ" – העיקרון "גזלת החנית מיד המצרי"
3.
חיבור ספרים- הרצון להביא ליהדות היודעת את עצמה (מי אני בתור
יהודי, מהי יהדות, למנוע הבריחה מהיהדות
והבושה בה , הנחלת המושג "אדם – יהודי"
4.
א. תארי את ריכוזי היהודים בהונגריה ערב הופעתו של החת"ם
סופר (בתשובתך כתבי גם על
מצבה
הרוחני של היהדות) (6 נק')
ב. תארי את
פעולותיהם של החת"ם סופר ובני משפחתו בתחום החינוך, בביצור הקהילות
ובשמירת
עצמאותן. (12 נק')
תשובה
א. הונגריה הייתה חלק מקיסרות אוסטרו – הונגריה, ובראשית תקופת האמנציפציה ישבו בה
כ- 100 אלף יהודים. בגליל העליון היו היהודים נתונים להשפעת התרבות הגרמנית. בגליל
התחתון ישבו יהודים חרדים, ובמרכז הונגריה גברה התבוללות בעקבות התרבות ההונגרית.
ב. בתחום החינוך: החת"ם סופר התנגד בתקיפות לכל סטייה מן
החינוך על טהרת הקודש. מיוחדת הייתה ישיבת החת"ם סופ. מישיבתו שבה למדו כ-300
בחורים ולה הקדיש את מרב זמנו, יצאו גדולי תורה וגאונים. תלמידי החת"ם קיבלו
הכשרה להיות מנהיגים בעם ישראל. דן בשאלות של איסור והיתר, ונתן מאות תשובות בבעיות
הלכתיות שהפנו אליו.
בביצור הקהילה:
החת"ם פעל להבטיח לקהילתו תפקוד תקין על פי ההלכה תוך טיפוח המוסדות הדרושים
לכך.
המאבק על קהילה עצמאית : התחיל רק בתקופת בנו של החת"ם, שהשתתף בקונגרס קהילות
המדינה והדריך את הצירים הדתיים להתנגד לרפורמים. בתקופת נכדו ה"שבט
סופר", נתקיימו שלוש מסגרות נפרדות של קהילות בהונגריה: הקהילות החרדיות,
הקהילות הרפורמיות, והקהילות שלא רצו להגדיר את עצמן ונקראו "הסטטוס-קוו".
5.
ערכי הקבלה בין הפעולות של החת"ם סופר בהונגריה לבין אלה של הרב שמשון רפאל הירש
בגרמניה, להצלת
מצבו הרוחני של עם ישראל בשלושה תחומים. (18 נק')
תשובה
תחומי הפעולה (יש לציין שלושה תחומים)
1.
ארגון הקהילה:
המשותף:
שניהם פעלו להבטיח לקהילותיהם תפקוד תקין על פי ההלכה על ידי טיפוח
המוסדות הדרושים לכך.
השונה:
המאבק על קהילה עצמאית התחיל רק בתקופת
בנו של החת"ם סופר. לעומת זאת,
המאבק על עצמאותה של הקהילה החרדית בפקנקפורט היא אחת הפעולות
המרכזיות של הרש"ר הירש.
2.
חינוך:
המשותף:
הדאגה להמשך מסורת הדורות.
השונה
: החת"ם סופר התנגד בתוקף לכל סטייה מהחינוך על טהרת לימודי הקודש.
הרב הירש, בשל המצב שנוצר בגרמניה, נתן יד לחינוך על פי השיטה של "תורה
עם דרך ארץ". מישיבת החת"ם סופר יצאו גדולי תורה וגאונים. מבית
הספר של
הרב הירש יצאו אנשים שמילאו תפקידים ציבוריים חשובים והתבלטו גם
בתחומי מדע שונים. אבל מספר התלמידים שנשארו נאמנים לשיטה היה גדול
בהרבה אצל תלמידי החת"ם סופר.
החת"ם סופר – חינוך לבנים, הרש"ר הירש – חינוך לבנים ולבנות.
מאבק נגד ההשכלה
המשותף:
התנגדות להשכלה .
השונה:
החת"ם סופר חיזק את החומות כדי שההשכלה לא תחדור לקהילה. הרב הירש
ניסה לקחת מההשכלה את רוחה,
המזיקה לחיי תורה. החת"ם סופר לא התייחס
במישרין למשכילים, הרב הירש התפלמס אתם ונלחם נגדם בדרך ספרותית,
פובליציסטית (ספרותית מדינית) ופוליטית.
3.
אפשר להזכיר מחיבוריהם:
החת"ם סופר: שאלות ותשובות, חידושי תורה, דרשות.
הרב הירש
: איגרות צפון , חורב, פירוש לתורה ולתהילים.
6.
ה"חת"ם סופר ור' שמשון רפאל הירש פעלו לביסוס מעמדה
של היהדות החרדית בקהילות
מערב אירופה.
א. תארי את המאבק לגיבוש הקהילות
החרדיות בהונגריה ובגרמניה במאה הי"ט. (12 נק')
ב. מה יה הניסיון הראשון להתארגנות
הקהילות החרדיות, ומה הייתה תרומתו של ניסיון זה ליהדות החרדית העולמית? (6 נק')
תשובה
א. המאבק לגיבוש הקהילות
במערב אירופה (החת"ם סופר ור'
הירש)
בהונגריה
– החת"ם סופר
מקים בפרשבורג קהילה חרדית מאורגנת להפליא. בימי הכתב
סופר כונס קונגרס ביוזמת השלטונות שבו השתתפו צירים מכל הקהילות
היהודיות בהונגריה. נבחרו אליו במרמה רק צירים רפורמים, לכן עזבו הצירים
החרדים את הכינוס
במחאה. מאבק ממושך יצר הכרה (פנימית וחיצונית)
בשלוש מסגרות
קהילתיות של יהודים: אורתודוקסית (חרדית), נאולוגית
! ! (רפורמים) וסטטוס- קוו (התנגדות
לשינוי המעמד הקודם.
בגרמניה - בשנת תרל"ו (1876) ניצל הרש"ר הירש חוק מדינה והקים בפרנקפורט קהילה
חרדית עצמאית. פרישת החרדים בפרנקפורט הייתה בניגוד לדעתו של הרב
במברגר מווירצבורג, שדרש אוטונומיה לחרדים במסגרת קהילתית מאוחדת.
כאמור, שיטת הרש"ר הירש ניצחה, וממנו למדו וכך עשו החרדים
בגרמניה.
ב. הניסיון הראשון להתארגנות
הקהילות החרדיות:
הרב הירש איחד את החרדים בגרמניה ב"התאחדות
החרדים".
תרומת הניסיון ליהדות החרדית העולמית:
ההתאחדות הרחיבה את פעולותיה לאחר פטירתו של הרב
הירש, ויצרה קשר עם יהודי הונגריה מחד גיסא, ועם יהודי פולין , רוסיה וליטא מאידך
גיסא. ההתאחדות הקימה את "הועדה הארץ-ישראלית" שהקימה רשת תלמודי תורה
בארץ, והקלה על מצוקת יהדות רוסיה. התאחדות החרדים היוותה בסיס לוועידה של גדולי
ישראל בהמבורג ולהקמת 