האמנציפציה
האמנציפציה שנתה את
שלטון העולם, שנוי שמשפיע עד ימינו. עד אז השלטון העתיק היה: דיקטוטרה מלכים
מעמדות אצילים שלטון ללא התחשבות בעם.
מונרכיה- שלטון בחסות המלך,
זה היה השלטון
המקובל אז. המלך היה השליט והיו מעמדות ,
הכמרים והאצילים ומתחתיהם המון העם. רוב
האנשים במדינה השתייכו להמון העם וגם בתוכם היו מעמדות היו אנשים שהיו להם יותר
כסף ופחות, מי שהחזיק את המדינה היו המון העם והם דאגו להתפתחות האחוזות והם עבדו
קשה, ולא יכלו ללמוד ולהשכיל, כבר לקראת סוף ימי הביניים, מתחילים כל מיני הוגי
דעות ופילוסופים לדבר על הרעיון שכל אדם מעצם היותו בן אדם, נולד עם זכויות
טבעיות, ואסור למנוע ממנו להגשים את עצמו. אף אחד מהם לא דבר על שינוי השלטון הם
בסך הכול בקשו שהמלך יזכור או יבין שגם להמון העם יש זכות. גם היהודים סבלו באותם
תקופות נחשבו למופלים לרעה, אפילו יותר מהמון העם, הם נדרשו לשלם מכס גוף- תשלום
על מעבר מעיר לעיר וממדינה למדינה, היו חייבים לגור בגטו- תחום מושב, עיר מסוימת
שרק בה הותר להם לגור, לא נתנה להם זכות להיבחר למשרה ממשלתית,
לקראת המאה ה-18, הפילוסופים מתחילים להשמיע את
דעותיהם, ואנשים מתחילים להסכים עם דעותיהם. פילוסופים והוגי מדע המדינה דוגמת תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן- ז'אק רוסו ו קרל מרקס. הובס ולוק דנים בהגותם בדבר מצבו הטבעי של האדם, קרי היות מקורם ומקומם
של כל בני-האדם - משותף, על-כן, שווים הם זה לזה. רוסו בספרו "האמנה החברתית "
גורס כי קיים צורך
לכרות אמונה חברתית בין כל בני-האדם אשר תביא לשחרור האדם, תעניק לכולם את מידת
השוויון ותטיל על כולם אותן החובות, שכן "אדם נולד חופשי ובכל מקום הוא
בכבלים". מרקס בתגובה לרעיונותיו של רוסו אומר "האמנציפציה הפוליטית היא
העמדת האדם מצד אחד על היותו איש החברה האזרחית, על היותו יחיד אנוכי בלתי-תלוי
בזולת, ומצד שני על היותו אזרח-המדינה, על היותו אישיות מוסרית
היהודים ואמנציפציה-
באירופה לאחר
המהפכה הצרפתית בוטלו המעמדות וניתנה
אמנציפציה לכלל התושבים. יהודי צרפת, אשר סבלו במשך מאות שנים משנאת ישראל , דרשו
אף הם אמנציפציה . היהודים בצרפת חשבו שעל ידי מתן שוויון תתבטל שנאת ישראל , ולכן
נאבקו לקבל את האמנציפציה. אולם דרישה זו למעשה הייתה כאבן נגף ליהדות , מפני שעם
קבלת האמנציפציה בוטל מעמדה של הקהילה היהודית וכל יהודי הפך להיות אזרח צרפתי .
מציאות שהובילה להתבוללות. את האמנציפציה ניתן לחלק ל- 2 סוגים: אמנציפציה מדינית
ואמנציפציה חברתית.
אמנציפציה מדינית- מתן שוויון
זכויות על ידי השלטונות כלומר חוקים שווים לכל האזרחים.
אמנציפציה חברתית – יחס של שוויון בין
התושבים , כלומר אין הרגשת עליונות של חלק מהאוכלוסייה על חלק אחר של האוכלוסייה,
אלא קיימת הרגשה שכולם שווים.אבל השוויון אינו מעוגן בחוק. לדוגמא: הולנד.
כשם שיש שני סוגי
אמנציפציה כך גם התייחסו אליה קבוצות שונות של עמי העולם וגם של התושבים היהודים ,
אפילו בצרפת עצמה.
לדוגמא: תושבי אלזס-לורן
(אזור גבול בין גרמניה לצרפת) היו יהודים
שומרי תורה ומצוות ולא רצו להפסיד את אווירת הקהילה המאוחדת על מנת להרוויח שוויון
, ולפיכך ויתרו על שוויון הזכויות שרצתה ממשלת צרפת להעניק להם כדי לשמור על
אוטונומיה של הקהילה. לעומתם היהודים שחיו בעיר בורדו (אזור גבול בין ספרד לצרפת) -
שהיו חלשים מבחינה יהדות צאצאי אנוסים שהתרחקו מקיום תורה ומצוות - שאפו לראות את
עצמם שווים לשכניהם הגויים ואף נאבקו לקבלת אמנציפציה מטעם השלטונות.
בשנת 1790 ניתנה
אמנציפציה ליהודי בורדו לאחר שדרשו להשתתף באסיפה הלאומית. בשנת 1791 ניתנה
אמנציפציה ליהודי אלזס לורן למרות התנגדותם. יהודי אלזס לורן ויתרו על שני שלישים
מהחובות של הגויים על מנת שישאירו להם אוטונומיה בחינוך ילדיהם ואפשרות להינשא
בבית דין ולא נישואים אזרחיים.
לאחר נתינת
האמנציפציה ליהודי צרפת החלו מדינות נוספות לתת אמנציפציה לתושביהם היהודים כמו:
אוסטריה בשנת 1781 פרסם קיסר אוסטריה את פקודת
הסובלנות"" בה העניק חופש דתי לכל הדתות הוא העניק זכויות מסוימות גם
ליהודים אך התנה אותם במספר תנאים:
- ילדי היהודים
יבקרו בבתי הספר הכלליים
- היהודים
ישתמשו רק בשפת המדינה
- היהודים
יתגייסו לצבא האוסטרי.
- בתחילה עודדו
השלטונות האוסטרים את היהודים לפתוח בתי ספר ברוח ההשכלה ולאחר מכן כפו עליהם
לפתוח בתי ספר כאלה.
לאחר קונגרס וינה
הוחלט להחזיר את השלטון הישן, ומתחילה לפעול תנועת "הריאקציה" בשנת 1815 , השלטון מפעיל משטרה חשאית שמטרתה
למנוע ממתנגדי המשטר אפשרות לפעול. גם ההגבלות על היהודים מתחזקות,
בין השנים 1830-
1848 כשבאוסטריה מתעוררות מהפיכות, מתחילים לדון גם ביהודים וניתנות להם זכויות
אזרח מסוימות, ב1867 יהודי אוסטריה מקבלים שוויון זכויות כחלק מהחוקה של הממלכה
האוסטרו הונגרית.
יהודי הולנד נהנו
מיחס הוגן מאחיו של נפוליאון, והוא החליט להעניק שוויון זכויות ליהודים אך
היהודים שומרי התורה והמצוות החליטו לוותר על האמנצפציה כדי לא להפסיד את
האוטונומיה – השלטון הפנימי העצמאי שהיה להם, לעומת זאת היהודים המתבוללים
מעונינים בשוויון ומבטלים את האוטונומיה כדי לקבל אמנציפצה.
בגרמניה ניתנה
האמנציפציה בשנת 1871 לאחר שהוקמה בה תנועות חדשות ובמסגרת זו ניתנו הטבות
ליהודים.
שאר יהודי אירופה
מלבד יהודי רוסיה קיבלו אמנציפציה בשנת 1878מפני שמדינות אירופה חויבו להעניק שוויון
בקונגרס ברלין .
דעת גדולי ישראל על
האמנציפציה
הרמב"ן בפרושו לתורה אומר
על הפסוק: "הציליני נא מיד אחי מיד עשו" התורה בדרך כלל כותבת בקצרה ולא
מרבה במילים וכאן בפסוק זה יש כפילות "מיד אחי"
"מיד עשו" ובנוסף הוא שואל : מדוע
הקדים את "אחי" ל"עשו"?
מסביר הרמב"ן:
יש צרה שעשו שונא ליעקב- ליהודי- אבל צרה גדולה יותר כאשר עשו- הגוי מתייחס ליהודי
באחווה. כי כשרואים אויב מתרחקים, אולם כשרואים יחס טוב מתקרבים ואז מתקלקלים.
יעקב אבינו מלמד
אותנו שיש שתי דרגות בצרות. דרגה של עשו- שונא ליעקב מראה את השנאה, אויב. ויש צרה
בדרגה של אח – התקרבות מתן שוויון , נתינת אמנציפציה, אבל זוהי צרה כי בצורה זו של
התקרבות יש התבוללות.
ר' שנאור זלמן
מלאדי – בעל התניא: כאשר שמע בעל התניא שנפוליון מתקרב לרוסיה, ביקש
מחסידיו שיכנסו לביהכ"נ ויתפללו
שהצאר הרוסי ינצח במלחמה. שאלו אותו חסידיו, מדוע? הרי החיים תחת שלטון הצאר הרוסי
קשים לנו? ענה להם בעל התניא : אם נפוליון ינצח במלחמה ויכנס לרוסיה, הוא יעניק
שוויון ויגרום להתבוללות. לכן עדיף לחיות תחת השלטון של הצאר הרוסי עם הקשיים
הגופנים והצרות של שנאת ישראל ולא הצרה של ה"אחי".
החת"ם סופר: החתם סופר חי בעיר
פרשבורג שבהונגריה. מלבד היותו ראש הישיבה ורבם של יהודי הונגריה הוא נקרא על ידי
השלטונות ראש היהודים. כאשר ניתנה האמנציפציה בהונגריה היה עליו ללכת לשלטונות על
מנת להודות להם על מתן האמנציפציה. החת"ם סופר אמר שאם היהודים ישמעו שהוא
מודה על האמנציפציה , הם יחשבו שהאמנציפציה היא דבר טוב, ולכן בשבת שקדמה להליכתו
הוא אסף את היהודים לדרשה. בדרשתו הוא הביע את
חששותיו ופחדיו שברגע שתינתן
האמנציפציה הם יפסיקו להתפלל ולרצות להגיע לא"י . הוא הסביר את דבריו במשל
לבן מלך שאביו גרשו מעל פניו למדינה אחרת , מחוסר כל. הנסיך שהורחק מבית אביו המלא
בכל טוב נזקק לבקש מהבריות את צרכיו הבסיסיים: מזון, ביגוד ומקום שינה. לאחר תקופה
מסוימת הגיע אליו שליח מטעם המלך ושאל אותו : היכן רצונך לגור? בן המלך שאל את
השליח מדוע? ענה לו על כך השליח: אביך המלך רוצה לבנות לך ארמון ולהעניק לך מזון
וביגוד. כששמע בן המלך את דברי השליח , הוא פרץ בבכי. שאלו אותו : מדוע אתה בוכה?
ענה להם בן המלך : אם אבי בונה לי פה ארמון סימן שאין לי סיכוי לחזור לארמון המלך
בקרוב.
החת"ם סופר
אמר ליהודי הונגריה: אם הקב"ה שולח לנו את האמנציפציה – מקל עלינו מקושי
הגלות יהיה לנו טוב , אנו עלולים לשכוח את א"י , לא נשאף להגיע אליה והגאולה
חלילה תתעכב.
הרב שמשון רפאל
הירש: הרב הירש אמר שאם מתייחסים לאמנציפציה כאמצעי היא טובה אבל אם רואים אותה
כמטרה , כעיקר היא גרועה . אם באמצעות האמנציפציה יהיו הקלות במיסים והילדים יוכלו
ללמוד תורה כי יהי כסף כדי ללמדם הרי מה טוב. אך אם האמנציפציה מטרתה להתחבר אל
הגויים הרי זה רע ומר.
מאבק לשמירה על
האמנציפציה 1878-1933
בתקופה זו ראו היהודים שאמנציפציה מדינית
ז"א חוקים שווים, לא מחייבים
אמנציפציה חברתית זה שהחוק נותן
ליהודים זכויות, אפשרויות עבודה ולימודים, זה לא מחייב שהעם באמת יבצע זאת אי
אפשר להכריח לאהוב את היהודי, היהודי שהיה
בטוח שהאמנציפציה תפתור את האנטישמיות ראה שלא כך. בשלב זה היהודי מתיל להלחם כדי
לשמור על המצב הקיים של האמנציפציה כדי לקבל פריביליגיות מיוחדת כיהודי ז"א היהודי מנסה
להלחם להגיע למצב שיכירו בזכויות הלאומיות שלו. ליהודי יש שפה משלו מנהגים משלו
ויש לו גם צרכים מיוחדים בגלל שהוא יהודי כגון: הוא לא יכול לעבוד בשבתות ובחגים,
הוא רוצה בשונות שלו ויחד עם זה יתנו לו זכויות היהודי מבקש הגדרה עצמית (זכויות
מיוחדות) אבל היהודי לא הצליח בריב מדינות אירופה לקבל את זה וכל הנסיונות להמשיך
לקבל הגדרה עצמית מתוך הכרה בזכויות המיוחדות ומהכרה שהיהודי תורם למדינה נקטעו
בשנת 1933 עם עליית היטלר לשלטון
הקלדתי את זה בשמונה וחצי בבוקר אחרי
מאמצים רבים תעריכו :(
(שרה שור) :)
תוצאות האמנציפציה ליהודים
בעקבות האמנציפציה השתפר מצבם הפיזי הכללי והכלכלי של היהודים,
גזירות שהגבילו אותם לפני האמנציפציה בוטלו, היהודי יכל לעבור ממקום
למקום, לא חייב להישאר בתחום המושב [לגור רק במקום אחד], יכל ללמוד בכל מקום לעבוד
בכל עבודה ולכן הם מאד התפתחו כלכלית מותר היה להם לעבוד גם במשרות ממשלתיות,
בעקבות האמנציפציה באירופה מוקמות במדינה מפלגות, הרבה צעירים יהודים
מצטרפים למפלגות אלה, ובטוחים שבזכות המפלגות כל הבעיות שיש ליהודים תיפטרנה, כל
ההתפתחות הזאת גרמה להתדרדרות רוחנית, ביטול האוטונומיה, ביטול הקהילות, וזה הביא
להשכלה שגרמה אח"כ להתבוללות, רפורמה וחילוניות.