תלמידה יקרה!
לפנייך החומר למבחן בהיסטוריה, יש ללמוד את החומר מהספר מהפרקים 13-14 ואת דפי הסיכום שלפניכן.
הונגריה
במרכז הונגריה גברה
הנטייה להתבוללות,היה שם יהודי משכיל בשם אהרון חורינר אשר ניסה להפיץ את ההשכלה, כרב
רשמי מטעם שלטונות הונגריה (רפורמי) בפולין. הוא ניסה לנצל מעמדו בכדי להפיץ את
ההשכלה. הוא נעזר במשכילים בגרמניה כדי להמשיך ולהפיץ, אך למעשה הוא נכשל בעקבות
מלחמתו של החת"ם סופר.
החת"ם סופר- רבי
משה סופר: נקרא כך על שם ספרו חידושי תורת משה. רבי משה סופר
נולד בשנת 1,762 ושמש בכמה מקומות ברבנות, בפרשבורג הוא הסכים לבוא לעמוד בראש
הקהילה.הוא הציב לעצמו 2 מטרות: * לחזק את הקהילה * להקים ישיבה, הוא ראה ב-2
מטרות אלו בסיס למלחמה בהשכלה. בתקופתו התחילה ההשכלה ולכן הוא אינו מוצא מקום
להלחם נגדה, אלא לחזק מבחינה רוחנית. הוא בעצם יוצר מצב שהקהילה והישיבה הופכת
למציאות אחת, כיוון שעד אז הישיבות היו מקומיות. (הרב המקומי או איזו שהיא דמות
מתוך הקהילה מקבץ סביבו תלמידים ומלמדם). הישיבה פרשבורג הייתה הישיבה הראשונה
בהונגריה, שהגיעו אליה תלמידים מכל העירות שבהונגריה, וכשהתפתחה באו תלמידים גם
מכל אירופה.
התנהלו בה סדרים
בצורה מסוימת, החת"ם סופר מסר כל יום שיעור בישיבה והיו בה סדרים קבועים,
הלימוד בפועל עם החברותא נעשו בבתי
הקהילה, האכילה והשינה גם היו בבתי הקהילה.
החת"ם סופר הנהיג את הישיבה בצורה הזאת באופן
מכוון, כי רצה שבכל בית בקהילה ישמע קול תורה, הבחורים התחייבו ללמוד עם הבנים
בבית ולומר דברי תורה על שולחנם השבת, אם הבחור ראה שיש בבית נטייה להשכלה, הוא
היה צריך להודיע לחת"ם סופר, והחת"ם סופר דאג לעורר את המשפחה, משפחה
שהגיע למצב שהוציאו לה את הבחור מהבית, זה הייתה פגיעה חמורה בשבילם והדרך הטובה
לעורר אותם.
החת"ם סופר דאג שבישיבה ילמדו הלכה למעשה, שגם בחור שבמשך חייו יעזוב
את הישיבה ולא תהיה לו אפשרות יומיומית ללמוד כל היום תורה, הוא היה עדיין מחובר
לתורה דרך ההלכה. בוגרי פרשבורג נשלחו לעיירות אחרות בהונגריה על מנת להעתיק לשם
את אותה השיטה. החת"ם סופר עשה הכל בשביל לחזק את הקהילה מבחינה הלכתית
ומוסדות דת, מעבר לזה גם שהיה צריך להלחם ישירות נגד משכילים בצורה ישירה, הוא עשה
זאת בצורה תקיפה מאוד וקרא לזה: "חדש אסור מן התורה", כל דבר שחדש שיש בו
ריח מסוים של חידוש הוא אסר זאת, כי פחד שזו תהיה פתיחת דלת לשינויים נוספים. כתב הרבה
חידושי תורה והוא עודד מאוד את הנושא של א"י ועליה לארץ, דיבר הרבה על המצוות
התלויות בארץ.
בשנת 1,840 נפטר החת"ם
סופר ואין ספק שבפעולותיו -הקמת ישיבה,חיזוק הקהילה ובמלחמתו בהשכלה,הוא הציל את
יהדות הונגריה משמד רוחני, בנו הכתב סופר ממשיך את דרכו (כולם-סופר מכוון שהם
משפחה של סופר סת"ם)
שמו:
רבי אברהם שמואל בנימין: הוא ממשיך באותה שיטת הנהגה, בתקופתו היו שינויים,
הוא הקים בית מדרש לרבנים והצליח להשיג אישור רשמי שהלימודים בישיבה מהווים פטור מהצבא,
ואז אותם התלמידים משוחררים מחובת גיוס, וכך הישיבה הגיע ליותר מ- 500
בחורים.
לגבי הקהילה הוא ממשיך באותה שיטה הוא מחזק מאוד את הקהילה,
המשכילים בתקופתו הגבירו
את פעולותיהם למען התבוללות, הם פעלו הרבה יותר בגלוי ממה שפעלו בתקופתו של
החת"ם סופר, התחילו לדבר בהונגריה על נתינת אמנציפציה להיהודים, המשכילים
האמינו שככול שתהיה יותר השכלה יקבלו אמנציפציה יותר מהר, ולכן הם מגבירים את
מלחמתם, הכתב סופר יחד עם רבני הונגריה נלחמים נגד ההשכלה, הם מפרסמים תקנות כדי
לשמור על היהדות מההשכלה והרפורמה כגון: * אסור להיכנס לבית הכנסת שאין בו מחיצה
גם אם ישבו רק גברים *בית כנסת ששינו מקום הבימה * אסור להיכנס לבית כנסת שדורשים בו דרשה בשפת
המדינה ובמקביל אסור לדרוש דרשה בשפת המדינה.
הרעיון מאחורי התקנות
היה ששום קירבה לרפורמה לא תהיה, הרפורמים ניסו להתנגד ולהוכיח שהם לא נכונות, לזייף
מכתבים וכדומה...
המצב המדיני בממלכה
האוסטרו הונגרית הסתבך, אוסטריה יצאה לכל מיני מלחמות עם המדינות השכנות והפסידה,
ואז בהונגריה מתחילות לקום קבוצות שרוצות למרוד בקיסר האוסטרי. הם טוענים שאוסטריה
יוצאת למלחמות מיותרות על חשבונם ולא מוכנים להיות תחת שלטונם, הקיסר האוסטרי מפחד
על מעמדו ומחליט לתת להונגריה עצמאות בענייניה הפנימיים והאיחוד בין אוסטריה
להונגריה ישמר רק במדיניות החוץ ובקיסר המשותף. כתוצאה מכך חלים גם שינויים
בזכויות של היהודים בהונגריה,הם מקבלים בשנת 1,867 אמנציפציה, הקהילה היהודית
קיבלה זכויות לניהול פנימי מסוים , השלטונות רצו להגיע למצב שכל הקהילות היהודיות
בהונגריה יהיו מאוחדות, כדי לארגן את זה בשנת 1,869 הם דורשים לכנס את
"קונגרס הקהילות", הבעיה מבחינת היהודים תהיה שיש רפורמים בהונגריה וגם
חרדים, ומטבע הדברים ששניהם ירצו לעמוד בראש הקהילה, אז איך בעצם תנוהל הקהילה?מי
יעמוד בראשה?
היהדות בהונגריה
צריכה לשלוח נציגים לקונגרס ולעשות לשם כך בחירות, במהלך הבחירות הרפורמים עשו
הכול כדי שלהם היה ייצוג מקסימאלי –זייפו
מסמכים ועוד.
ובסופו של דבר הנציגים שנשלחו היו 220 במספר ומתוכם רק 88 נציגים חרדים, הכתב
סופר נסע עם הנציגים לבודפשט כדי שהם יוכלו להתייעץ אתו, הוא גם חיבר תפילה מיוחדת להצלחת
הקונגרס והקים חברה שנקראה "שומרי דת" כדי לעזור ליהדות החרדית.
בשלב הראשון של
הקונגרס נפגשו הנציגים והיו צריכים לקבוע איך הקהילה תתנהל, והרפורמים דרשו שכל
השאלות ייקבעו על פי הצבעה נערך דיון שעושים הצבעה, ומטבע הדברים בגלל שהרפורמים
רבים יותר – הם מכריעים.
בשלב זה הנציגים החרדים קמים ועוזבים את הקונגרס והם מחליטים
שאין להם דוח שיח עם הרפורמים ושהם מתחילים לפעול באופן עצמאי כדי לקבל אישור לצאת
מהקהילה היהודית.
היהדות החרדית הבינה
שמבחינת השלטונות יש קהילה אחת והיא מנוהלת ע"י רפורמים, לכן הם החלו לפעול
למען הפרדת הקהילות, הם רצו שהשלטון בהונגריה יהיה זה שיכריע בשתי קהילות יהודיות.
הם נפגשו עם הקיסר
ואנשים חשובים בשלטון ובסופו של דבר קיבלו בשנת 1870 אישור להקמת קהילה עצמאית.
הוקמו בהונגריה 3
קהילות:
·
קהילה אורטודוכסית
·
קהילה ניאולוגית רפורמית
·
קהילת הסטאטוס קוו- מצב קיים היו קהילות של יהודים שהחליטו לא
להיפרד מהרפורמים ורוצים להישאר קהילה אחת מעורבת, חרדים-רפורמים. בדר"כ
התוצאה בקהילות הללו הייתה הידרדרות לרפורמה.
הקהילה האורתודוקסית הפכה לעצמאית, והם דאגו לצרכים שלהם בלי שום קשר
עבור קהילות אחרות.
יהדות מערב אירופה – יהדות גרמניה
גרמניה נחשבת לאם ההשכלה, הראשונה שנתנה ליהודים אמנציפציה חברתית
לפני חוקית, ברגע שליהודים יש אפשרות ללמוד בכל מקום, התוצאה הישירה היא השכלה
+התבוללות, במחצית המאה 19 בשנת אביב העמים 1848, גרמניה נותנת אמון לכל היהודים,
מה שגרם להידרדרות מהירה יותר.
במחצית המאה 19 יותר ממחצית אוכלוסיית יהודי גרמניה במצב התבוללות, ואלו
המקיימים תורה נוטים להשכלה. באחד מהעיתונים היהודים בגרמניה נכתב: "המשיח
אליו התפללנו הגיע המולדת נתנה לנו אותו, ההיסטוריה שלנו הגיעה לסופה והשתלבה עם
ההיסטוריה הכללית, יהדות עתיקה קיימת רק אצל אנשים זקנים בבתי הכנסת",
בתקופה זו מנסים גדולי ישראל להילחם בהשכלה.
הרב יעקב אטלינגר הקים שבועון בשם "שומר ציון הנאמן" שם
כותב מאמרי השקפה בעברית וגרמנית.
הרב הילדסהיימר יצא בצעד שונה שבמדינה אחרת לא היה מתקבל.
הוא מקים בת מדרש לרבנים והייחוד של המקום היה שהוא היה בית ללימוד
תורה אמיתי. היו רבנים שמאוד פחדו מהתוצאות והתנגדו לזה.
הרב הילדיסימר טען "עת לעשות לה' הפרו תורתך"- לפעמים צריך לעשות דברים לא הגיוניים בגלל המצב.
הרב הילדיסימר הציל בכך לפחות חלק מיהדות גרמניה.
*הרב ברנייס* (פירטנו עליו
*הרב ד"ר מאיר להמן*- היה כותב מאמרי השקפה. הוא גם כתב ספרות לנוער, כשמטרתו הייתה להחדיר השקפה מהדלת האחורית, מהצד, דרך הסיפור. הספרים שלו נכתבו ברמה מאוד גבוהה וממש היוו תחליף לספרות הגויית. הוא גם כתב ספרים תורניים- פירוש על התורה, על הש"ס, על מסכת אבות ועוד.
הרב הילדיסימר טען "עת לעשות לה' הפרו תורתך"- לפעמים צריך לעשות דברים לא הגיוניים בגלל המצב.
הרב הילדיסימר הציל בכך לפחות חלק מיהדות גרמניה.
*הרב ברנייס* (פירטנו עליו
*הרב ד"ר מאיר להמן*- היה כותב מאמרי השקפה. הוא גם כתב ספרות לנוער, כשמטרתו הייתה להחדיר השקפה מהדלת האחורית, מהצד, דרך הסיפור. הספרים שלו נכתבו ברמה מאוד גבוהה וממש היוו תחליף לספרות הגויית. הוא גם כתב ספרים תורניים- פירוש על התורה, על הש"ס, על מסכת אבות ועוד.
הרב- שנחשב למציל היהדות החרדית בגרמניה, היה *'הרב שמשון בן רפאל הירש'*.
במהלך השנים ה'בן' נמחק, וקראו לו 'הרב שמשון רפאל הירש'.
הוא נחשב למנהיג העדה. והציל את היהדות בשיטותיו המיוחדות. הוא נולד בשנת 1,808 ונפטר בשנת 1,888. כבר בגיל 23 הוא מתחיל לפעול: הוא מתמנה כרב בקהילה, ובמשך 60 שנה הוא משמש בתפקידיי רבנות והנהגה.
בכל מקום בו שימש כראש הקהילה, הוא עסק בביצור הקהילה- חיזק אותה מבחינה רוחנית הקים בתי ספר- לא ישיבות המשלבים לימודי חול עם לימוד התורה.
בגיל 28 הוא פרסם ספר (בעילום שם) שנקרא: "איגרות צפון". בספר יש 19 איגרות, ששולח נפתלי- בחור חרדי שומר תורה ומצוות, לחברו בנימי שומר תורה ומצוות.
לבנימין יש הרבה שאלות בהשקפה ונפתלי עונה לו תשובות. הספר נכתב בגרמנית. הרבה מהדור הצעיר התלהבו מהספר, אך היו הרבה רבנים שהתנגדו לספר, כי הספר מעורר הרבה שאלות באמונה, והבעיה שיש מי שיקרא את השאלות ולא את התשובות.
גם החת"ם סופר התנגד לספר, הוא לא התנגד לספר כספר בגרמניה, אך התנגד להעביר את הספר להונגריה, כי התנאים הרוחניים בהונגריה שונים בהרבה מהתנאים הרוחניים בגרמניה. עוד לפני שהרב הירש כתב את הספר "אגרות הצפון" הוא כתב ספר שנקרא: "חורב", זה היה ספר מאוד ארוך ועמוק ושום בית דפוס לא הסכים לפרסמו.
טענתם הייתה 'אנו נצבור הפסדים'. אך אחרי שראו את ההצלחה של "אגרות הצפון" הסכימו לפרסם גם את הספר הזה, וגם הספר הזה מאוד הצליח.
לאורך כל שנות הנהגתו של הרב הירש הוא היה נלחם בהשכלה, שהשיטה שלו הייתה תורה עם דרך ארץ. הוא הגדיר דרך ארץ- הדרך של הארץ שלנו, של גרמניה.
כרגע בגרמניה ההשכלה מאוד מפותחת והשיטה של הרב הירש: שהוא לוקח את ההשכלה ומוסיף לתורה. הוא מסביר את התורה דרך ההשכלה. לקח את הכלים של תנועת ההשכלה והשתמש בהם כדי להילחם בהשכלה. הוא הכניס בתוך ההשכלה את התורה. הוא הוכיח את אמיתות התורה דרך ההשכלה. הרב הירש הדגיש כל הזמן שהשיטה מתאימה לגרמניה ואי אפשר להעבירה למקום אחר אי אפשר היה להגיד עליו שהוא מיושן שהוא זקן שהוא לא מבין כי הוא היה מאוד משכיל, והכיר היטב את תנועת ההשכלה.
לאורך כול שנות הנהגתו הוא מגבש לעצמו את השיטה האמתית להילחם בהשכלה, הוא מבין שבמציאות העכשווית חייבים להשתמש בהשכלה כדי להילחם נגדה, אך במקביל חייבים לבצר ולחזק חיי הקהילה יהודית, כדי לשמור על היהודים שהולכים לפי התורה.
בשנת 1,850 התארגנה בפרנקפורט קהילה שקראה לעצמה "קהילת עדת ישורון" הקהילה רצתה לפרוש מהקהילה הכללית לא להיות תחת הנהגה של רפורמים והמשכילים.
בשנת 1,851 הם פונים לרב הירש ומבקשים ממנו לבוא ולעמוד בראש הקהילה שלהם.
באותו זמן הקהילה הזו היתה מאד קטנה ובאותה תקופה הרב הירש היה רב מדינה במורביה הוא כהן שם כרב כבר 37 שנה, ובכל זאת הוא מחליט לעזוב את הקהילה הגדולה לטובת קהילת עדת ישורון הקטנה כי שם הוא מבין שהוא יכול להגשים את המטרה שלו:
"ליצור קהילת אורתודוקסית עצמאית" בהתחלה במשך עשרות שנים קהילת עדת ישורון משתייכת מבחינה רשמית וחוקית לקהילה הרפורמית הכללית, משלמת מיסים לקהילה הכללית מקבלת את הצרכים הרוחניים שלה מהקהילה הכללית כמו תיחזוק מוסדות דת ועוד, מטבע הדברים בכספי המיסים שהם משלמים משתמשים הרפורמים לצורכיהם.
מאז שהקהילה נוצרה היא שאפה לצאת מהקהיל הכללית הרב הירש מהרגע שהוא עומד בראש הקהילה הוא מנסה במקביל 2 דברים:
*הוא מבצר את הקהילה מבחינה רוחנית דואג לכל העניינים הדתיים בקהילה החרדית
*ובמקביל עוזר במאבק להשגת זכות חוקית לקהילה עצמאית שיתנו לקהילה החרדית רשות לנהל את עצמה בנפרד מהקהילה הכללית.
בשנת 1871-עוברת החוקה של הקיסרות הגרמנית שמאפשרת הקמת קהילה עצמאית.
בשנת 1876- הקהילה החרדית מקבלת את האישור הסופי לפרושה מהקהילה הכללי ברגע שניתן האישור החוקי, הרב הירש מפרסם פסק הלכתי שכל יהודי חרדי חייב לעזוב את הקהילה הכללית, הוא גם מסביר שעצם ההשתייכות לקהילה הכללית שמנוהלת ע"י משכילים יש בה מעין חלול ה', ומעבר לכך ברגע שאתה נשאר בקהילה החרדית אתה תומך כלכלית במוסדות רפורמיים ומשכילים.
הפסק ההלכתי של הרב הירש עורר סערה, הקהילה הרפורמית הבינה שהפסק הדין של הרב הירש יגרום ליהודים לעזוב, והם לא רצו זאת כי רצו את המיסים שהם משלמים, הם פונים לרב הירש ואומרים לו אנחנו מוכנים לעשות איתכם הסכם, אתם תישארו בקהילה החרדית ואנחנו מבטיחים שמכספי המיסים שלכם אנו לא נשתמש לשום מוסדות רפורמיים ויותר מזה נדאג מכספי המיסים שלכם לצרכים הדתיים שלכם, ואז מתעוררים ויכוחים בתוך הקהילה החרדית, מצד אחד הרב הירש אמר שצריך לצאת מהקהילה ולמרות הכול להקים קהילה עצמאית.
ומצד שני הרב דב יצחק במברגר אומר: אם הם מבטיחים שהם לא ישתמשו בכסף וכו'... , התפקיד שלנו זה להישאר איתם בקהילה כדי לא לחלק את עמ"י לשני חלקים ולנסות להשפיע מבפנים.
מה שקרה בפועל זה שהוויכוח נפסק באמצע כי הרב במברגר נפטר. ואז היו חלק מהיהודים שהחליטו להישאר בקהילה הכללית ורוב רובה של הקבילה החרדית פרשה והקימה קהילות שנקרו "עדת ישורון" בגרמניה. הרב הירש החליט בשלב מסוים להקים אירגון שיאחד את כל הקהילות "עדת ישורון" שבגרמניה והוא קרא לזה "התאחדות החרדים"- הוא דואג לכל הקהילות.
וההתאחדות הזו היוותה בסיס להקמת התנועה "אגודת ישראל" שהוקמה בהמשך.
בשנת 1889 נפטר הרב הירש וצאצאיו ותלמידיו המשיכו את דרכו בגרמניה, תוך הקפדה על הרעיון שהשיטה שלו מתאימה רק לגרמניה, בתנאים הקיימים היום.
במהלך השנים ה'בן' נמחק, וקראו לו 'הרב שמשון רפאל הירש'.
הוא נחשב למנהיג העדה. והציל את היהדות בשיטותיו המיוחדות. הוא נולד בשנת 1,808 ונפטר בשנת 1,888. כבר בגיל 23 הוא מתחיל לפעול: הוא מתמנה כרב בקהילה, ובמשך 60 שנה הוא משמש בתפקידיי רבנות והנהגה.
בכל מקום בו שימש כראש הקהילה, הוא עסק בביצור הקהילה- חיזק אותה מבחינה רוחנית הקים בתי ספר- לא ישיבות המשלבים לימודי חול עם לימוד התורה.
בגיל 28 הוא פרסם ספר (בעילום שם) שנקרא: "איגרות צפון". בספר יש 19 איגרות, ששולח נפתלי- בחור חרדי שומר תורה ומצוות, לחברו בנימי שומר תורה ומצוות.
לבנימין יש הרבה שאלות בהשקפה ונפתלי עונה לו תשובות. הספר נכתב בגרמנית. הרבה מהדור הצעיר התלהבו מהספר, אך היו הרבה רבנים שהתנגדו לספר, כי הספר מעורר הרבה שאלות באמונה, והבעיה שיש מי שיקרא את השאלות ולא את התשובות.
גם החת"ם סופר התנגד לספר, הוא לא התנגד לספר כספר בגרמניה, אך התנגד להעביר את הספר להונגריה, כי התנאים הרוחניים בהונגריה שונים בהרבה מהתנאים הרוחניים בגרמניה. עוד לפני שהרב הירש כתב את הספר "אגרות הצפון" הוא כתב ספר שנקרא: "חורב", זה היה ספר מאוד ארוך ועמוק ושום בית דפוס לא הסכים לפרסמו.
טענתם הייתה 'אנו נצבור הפסדים'. אך אחרי שראו את ההצלחה של "אגרות הצפון" הסכימו לפרסם גם את הספר הזה, וגם הספר הזה מאוד הצליח.
לאורך כל שנות הנהגתו של הרב הירש הוא היה נלחם בהשכלה, שהשיטה שלו הייתה תורה עם דרך ארץ. הוא הגדיר דרך ארץ- הדרך של הארץ שלנו, של גרמניה.
כרגע בגרמניה ההשכלה מאוד מפותחת והשיטה של הרב הירש: שהוא לוקח את ההשכלה ומוסיף לתורה. הוא מסביר את התורה דרך ההשכלה. לקח את הכלים של תנועת ההשכלה והשתמש בהם כדי להילחם בהשכלה. הוא הכניס בתוך ההשכלה את התורה. הוא הוכיח את אמיתות התורה דרך ההשכלה. הרב הירש הדגיש כל הזמן שהשיטה מתאימה לגרמניה ואי אפשר להעבירה למקום אחר אי אפשר היה להגיד עליו שהוא מיושן שהוא זקן שהוא לא מבין כי הוא היה מאוד משכיל, והכיר היטב את תנועת ההשכלה.
לאורך כול שנות הנהגתו הוא מגבש לעצמו את השיטה האמתית להילחם בהשכלה, הוא מבין שבמציאות העכשווית חייבים להשתמש בהשכלה כדי להילחם נגדה, אך במקביל חייבים לבצר ולחזק חיי הקהילה יהודית, כדי לשמור על היהודים שהולכים לפי התורה.
בשנת 1,850 התארגנה בפרנקפורט קהילה שקראה לעצמה "קהילת עדת ישורון" הקהילה רצתה לפרוש מהקהילה הכללית לא להיות תחת הנהגה של רפורמים והמשכילים.
בשנת 1,851 הם פונים לרב הירש ומבקשים ממנו לבוא ולעמוד בראש הקהילה שלהם.
באותו זמן הקהילה הזו היתה מאד קטנה ובאותה תקופה הרב הירש היה רב מדינה במורביה הוא כהן שם כרב כבר 37 שנה, ובכל זאת הוא מחליט לעזוב את הקהילה הגדולה לטובת קהילת עדת ישורון הקטנה כי שם הוא מבין שהוא יכול להגשים את המטרה שלו:
"ליצור קהילת אורתודוקסית עצמאית" בהתחלה במשך עשרות שנים קהילת עדת ישורון משתייכת מבחינה רשמית וחוקית לקהילה הרפורמית הכללית, משלמת מיסים לקהילה הכללית מקבלת את הצרכים הרוחניים שלה מהקהילה הכללית כמו תיחזוק מוסדות דת ועוד, מטבע הדברים בכספי המיסים שהם משלמים משתמשים הרפורמים לצורכיהם.
מאז שהקהילה נוצרה היא שאפה לצאת מהקהיל הכללית הרב הירש מהרגע שהוא עומד בראש הקהילה הוא מנסה במקביל 2 דברים:
*הוא מבצר את הקהילה מבחינה רוחנית דואג לכל העניינים הדתיים בקהילה החרדית
*ובמקביל עוזר במאבק להשגת זכות חוקית לקהילה עצמאית שיתנו לקהילה החרדית רשות לנהל את עצמה בנפרד מהקהילה הכללית.
בשנת 1871-עוברת החוקה של הקיסרות הגרמנית שמאפשרת הקמת קהילה עצמאית.
בשנת 1876- הקהילה החרדית מקבלת את האישור הסופי לפרושה מהקהילה הכללי ברגע שניתן האישור החוקי, הרב הירש מפרסם פסק הלכתי שכל יהודי חרדי חייב לעזוב את הקהילה הכללית, הוא גם מסביר שעצם ההשתייכות לקהילה הכללית שמנוהלת ע"י משכילים יש בה מעין חלול ה', ומעבר לכך ברגע שאתה נשאר בקהילה החרדית אתה תומך כלכלית במוסדות רפורמיים ומשכילים.
הפסק ההלכתי של הרב הירש עורר סערה, הקהילה הרפורמית הבינה שהפסק הדין של הרב הירש יגרום ליהודים לעזוב, והם לא רצו זאת כי רצו את המיסים שהם משלמים, הם פונים לרב הירש ואומרים לו אנחנו מוכנים לעשות איתכם הסכם, אתם תישארו בקהילה החרדית ואנחנו מבטיחים שמכספי המיסים שלכם אנו לא נשתמש לשום מוסדות רפורמיים ויותר מזה נדאג מכספי המיסים שלכם לצרכים הדתיים שלכם, ואז מתעוררים ויכוחים בתוך הקהילה החרדית, מצד אחד הרב הירש אמר שצריך לצאת מהקהילה ולמרות הכול להקים קהילה עצמאית.
ומצד שני הרב דב יצחק במברגר אומר: אם הם מבטיחים שהם לא ישתמשו בכסף וכו'... , התפקיד שלנו זה להישאר איתם בקהילה כדי לא לחלק את עמ"י לשני חלקים ולנסות להשפיע מבפנים.
מה שקרה בפועל זה שהוויכוח נפסק באמצע כי הרב במברגר נפטר. ואז היו חלק מהיהודים שהחליטו להישאר בקהילה הכללית ורוב רובה של הקבילה החרדית פרשה והקימה קהילות שנקרו "עדת ישורון" בגרמניה. הרב הירש החליט בשלב מסוים להקים אירגון שיאחד את כל הקהילות "עדת ישורון" שבגרמניה והוא קרא לזה "התאחדות החרדים"- הוא דואג לכל הקהילות.
וההתאחדות הזו היוותה בסיס להקמת התנועה "אגודת ישראל" שהוקמה בהמשך.
בשנת 1889 נפטר הרב הירש וצאצאיו ותלמידיו המשיכו את דרכו בגרמניה, תוך הקפדה על הרעיון שהשיטה שלו מתאימה רק לגרמניה, בתנאים הקיימים היום.
