יהודי פולין עד גזרות ת"ח ת"ט
פליטי צרפת
ואשכנז מצאו מקלט בפולין. יהודים חשבו שבפולין יהיה להם מקלט ובה יוכלו לנוח
מצרותיהם. "פולין" – פה נלין- אמנם היו תקופות טובות באופן יחסי ליהודי פולין, אך הרגיעה נבעה מתוך
תועלת אישית של הפולנים ולא מתוך רגש אנושי של רחמנות שהרי "חסד לאומים
חטאת".
במשך כ140
שנה נמשכה תקופת הזוהר של יהודי פולין עד שבא השבר הגדול בפרוץ גזרות ת"ח
ות"ט.
מצבם של
היהודים מבחינה ארגונית- מדינית:
א.
אוטונומיה –
חופש דת וחופש משפט בינם לבין עצמם בבתי המשפט היו שלושה דינים.
ב.
במשפטים שבין
יהודי לפולני המלך הוא השופט ולא הכומר.
ג.
כדי לדחות את
עלילות הדם נדרשו ארבעה עדים.
ד. "הקהל" – הועד של הקהילה המורכב
מ10 עד 40 חברים כשבראש עומד פרנס החצר.
תפקידי הקהל לדאוג לביקור
חולים, מוסדות חינוך, הכנסת כלה, פדיון שבויים וגביית מסים.
ה.
ועד ארבע
ארצות – מוסד מרכזי של ההנהגה היהודית בפולין , במשך יותר ממאתיים שנים. הועד-
איחוד של 4 קהילות כשבראשו עמדו גדולי ישראל.
מצב
רוחני:
תקופת זוהר
ושגשוג מבחינה רוחנית, ההתפתחות בלימוד התורה, בדרכי הלימוד, דרך הפלפול, לימוד
ההלכה ובקיום מצוותיה.
בית הכנסת
היווה מרכז רוחני ומרכז לחיי חברה קושט באומנות מיוחדת, בו נפגשו ללימוד ולתפילה,
בימי שבת וחג , הצמוד לבית הכנסת היה "בית המחול" בו ערכו חתונות ,
חגיגות ושמחות .
מבחינה
כלכלית:
היהודים
בפולין חיו בגטו, כלומר שכונה יהודית צרה צפופה וחשוכה שביתיה- בתי עץ גבוהים
המוקפים בחומה ונוצרים שומרים עליה. היהודים היו צריכים לצאת מהגטו עם סימן צהוב
ליהדותם (כובע צהוב לגברים וסודר לנשים) כמו כן נאסרה יציאת יהודים בימי ראשון
ובלילות. לצורך פרנסתם עסקו בהלוואות בריבית לנוצרים, בעלי מלאכה , משי צביעה,
אריגה, רוכלים ורופאים וזאת משום שנאסר על היהודים להיות חברים באגודות המסחר של
הנוצרים.
הסיבות
להקמת הגטו:
א.
שאיפת היהודים
לגור ביחד כדי: שהגטו ישמש מבצר , יסייע בשמירה על הדת, תהיה אפשרות להתפלל בצבור, ללמוד תורה, להקים בית קברות
יהודי ולקבור את המתים.
ב.
הנוצרים לא
אפשרו ליהודים לגור בשכונותיהם.
ג.
היו מקומות
שהייתה זו דרישה של הכנסייה, כמו באיטליה במאה ה-16.
המבנה
הארגוני של הקהילה:
א.
ראשי הקהילה
הוו את הקשר בין היהודים לשלטון כמו שתדלנות , גבית מסים והעברתם לשלטונות
ב.
גבית מסים
פנימיים לתיקון ואחזקת בית הכנסת, תשלום משכורות לרב,לדוור, לשמש, לשוחט ותשלומים
להוצאות צדקה ועזרה.
ג.
דאגה לחינוך-
הקמת מוסדות חינוך: "חדרים" , תלמודי תורה וישיבות.
ד.
ניהול מוסדות
צדקה ועזרה לעניים, חולים -חברת ביקור חולים(הרופאים קיבלו את שכרם מועד הקהילה),
הכנסת כלה, חברה קדישא, נחום אבלים וכו'.
גזרות ת"ח ת"ט - 1648
הגורמים
לגזרות ת"ח ת"ט:
א.
אוקראינה
נכבשת ע"י הפולנים האוקראינים הופכים להיות וואסלים- עבדים משועבדים-
לפולנים חייבים בתשלומי מיסים , הם נאלצו
לשרת את בעלי האחוזות במשקיהם הפרטיים ולהפריש להם מהיבול ומבהמותיהם .
ב.
האוקראינים
השתייכו לדת היוונית האורטודוקסית הכמרים הפולנים רדפו אותם ודרשו מהאוקראינים
להשתייך לדת הנוצרית הקתולית .
ג.
הפולנים הפכו
את האוקראינים לחילי פולין כדי שיגנו על הגבול מפני חדירת הטטרים.
ד.
היהודים שימשו
כחוכרים של בעלי האחוזות ותפקידם היה לגבות מהאיכרים האוקראינים את המיסים
ולהעבירם לבעלי האחוזות הפולנים לפיכך
האיכרים האוקראינים שנאו את היהודים וראו בהם כמציקים להם, למרות שהם היו רק שליחי הפריצים הפולנים
והם – היהודים- עצמם היו משועבדים.
הגורם
הישיר:חמלינצקי אחד מראשי ומנהיגי הקוזקים (אנשים חופשיים-
אוקראינים שנמלטו לאזורי הספר של נהר הדניפר ושם חיו חיי חופש והפקרות מהם לקח
המלך הפולני אנשים להיות בצבאו ופטר אותם ממסים) נפגע על ידי אציל פולני . הוא
הגיש תביעה נגד האציל למלך הפולני , אך המלך התעלם מהתביעה. בכעסו הוא מארגן את כל
קהל הקוזקים למרוד נגד האצולה הפולנית ונגד היהודים. הקוזקים שמצבם היה קשה הצטרפו
אליו. הם ברחו לשטחי ההפקר ומשם המרידו את בני עם . על מנת לחזק את כוחם הם כרתו
ברית עם הטטרים וסיכמו ביניהם על חלוקת השלל.
מהלך הפרעות
המלך הפולני מת והאצילים הפולנים רבים
מי יהי המלך ולפיכך אין מי שיתנגד לחמלינצקי במהומות שיצר. הקוזקים מפנים את עיקר כעסם נגד
היהודים . הם התנפלו, שדדו, רצחו באכזריות והכריחו את היהודים להתנצר.
הקוזקים הצליחו להיכנס לגטאות היהודיות,
למרות שהיו להם שערים , בדרכים שונות:
א.
לעיירה נמירוב
הגיעו הקוזקים לבושים כחיליים פולנים עם דגלים פולנים והיהודים חשבו שהצבא הפולני
בא כדי לסייע להם ופתחו את שערי הגטו הסגורים בפניהם. ביום כ' בסיוון בהרגו 6000
בעיירה זו ויום זה נקבע כיום צום ותענית.
ב.
לעיירה טולצין
נכנסו הקוזקים בסיועם של הפולנים. הפולנים חשבו שאם הם יסגירו את היהודים לקוזקים
הם לא יפגעו בהם. הקוזקים דרשו מיהודי העיירה להתנצר , אך היהודים העדיפו למסור את
נפשם על קידוש ה'. לאחר שהקוזקים הרגו את תושבי העיירה הם הפרו את הבטחתם לפולנים
ופגעו גם בהם.
בגזרות ת"ח ות"ט נהרגו כחצי
מליון יהודים. מעט מאוד יהודים הצליחו להימלט וביניהם הש"ך – ר' שבתי הכהן בעל ה"שפתי
כהן", הט"ז- ר' דוד הלוי סגל בעל ה"טורי זהב" .
תוצאות גזרות ת"ח ות"ט
א.
הרס וחורבן של
קהילות פולין.
ב.
יתומים
ואלמנות, עגונות.
ג.
עוני - מחסור
בכסף ובמזון.
ד. "ועד ארבע ארצות" בוטל ע"י
ממשלת פולין בגלל חובות כספיים גדולים לממשלה הפולנית.
ה.
התפתחות תנועת
השבתאות.
שבתי צבי- התנועה המשיחית
שמעם של המאורעות
הקשים, שעברו על יהודי מזרח אירופה, הגיעו לכל רחבי העולם היהודי ודכאו את רוחם של
היהודים בקושטא, איזמיר, גרמניה, הונגריה , צפון אפריקה ומצרים ועוררו בהם את
המחשבה והאמונה שהיו אלו "חבלי
משיח" ולפיכך כאשר קמה תנועת השבתאות בראשותו של שבתי צבי –משיח השקר- נהרו
רבים אחריה.
מיהו שבתי
צבי?
נולד
באיזמיר בתשעה באב בשנת ה'תפ"ו 1626. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה בעיר
איזמיר.
שבתי צבי
היה נער יפה תואר, בעל קול ערב וכישרוני מאד. בגיל 16 נראו בו סימנים מוזרים: הוא
החל להתעמק בספרי קבלה, הרבה לצום , טבל
במים קרים, שר את שירי המקובלים בהם תקווה לביאת משיח בהתלהבות והלהיב גם את
חבריו. חבריו הצעירים ופשוטי העם ראו בו אדם קדוש.ולאחר גרושיו החלו להאמין שהוא
המשיח.
שבתי צבי
השלה את עצמו שהוא ,אכן , המשיח ולפיכך העז להגות את השם המפורש בעת קריאת
התורה.רבותיו ובראשם רבו ר' יוסף איסקפא החרימו אותו ולפיכך נאלץ לעזוב את איזמיר
והחל לנדוד בערי טורקיה. לכל מקום שהגיע נמשכו אחריו המוני העם ואהדתם גרמה לו
להמשיך במעשיו המשונים לדוגמא: חיתל דג
והכניסו לעריסת תינוק סמל לכך שהגאולה תבוא בחודש אדר.
שבתי צבי
הגיע לקושטא שם נפגש עם הנוכל אברהם יכיני אשר סיפר שמצא במערה מגילה בה כתוב:
"הנה בן נולד למרדכי צבי בשנת
ה'שפ"ו ויקרא שמו שבתי צבי, והוא יכניע את התנין הגדול ויקח כח נחש עקלתון
והוא המשיח האמיתי...."
מקושטא עבר שבתי
צבי לסלוניקי שם חגג לעצמו חתונה עם ספר התורה וחכמי סלוניקי החרימו אותו ולפיכך
המשיך בדרכו והגיע לקהיר. בקהיר הצליח בעורמתו לשכנע את רפאל חלבי , יהודי
עשיר הממונה על היהודים מטעם השלטונות,
במשיחותו. שם נשא לאישה נערה מפולין אשר סיפרה למכריה שחלמה שעליה להינשא למשיח.
שבתי צבי
מחליט לעלות לירושלים יחד עם מליו הוא מגיע לעזה שם נפגש עם נתן אשכנזי אשר פרסם
שמצא מגילה ובה כתוב ששבתי צבי הוא המשיח. נתן הצטרף לשבתי צבי בדרכו לירושלים
והפך להיות "נביאו" וכונה בשם נתן הףזתי. כשהגטעו לירושלים ר' יעקב חגיז
הכריז עליהם חרם והם נאלצו לעזוב את העיר. שבתי צבי המשיך לחלב שבסוריה יחד עם שמואל
פרימו שהצטרף לאנשיו בירושלים והפך להיות למזכירו ואילו נתן העזתי חזר לעזה ומשם
שלח מכתבים לקהילות ישראל .
שבתי צבי
מחליט לחזור לעיר הולדתו לפני בואו הגיעו שליחיו לעיר על מנת לספר על גדולתו
והצלחותיו ובו זמנית הגיע לעיר גם איגרת ששלח נתן העזתי המספרת על נפלאותיו והוראה
להרבות בסיגופים ובתעניות כהכנה לקבלת פני משיח. המוני העם באיזמיר המליכו את שבתי
צבי למלך , הזניחו את עסקיהם, העבירו לשבתי צבי כספים רבים .
שבתי צבי
דרש מרבני העיר לבטל את צום עשרה בטבת וכשהתנגדו הוריד אותם ממשרתם ומינה רב אחר
במקומם והרבנים נאלצו להסתתר מפחד ההמונים .
שיגעון
השבתאות הלך והעמיק, שבתי צבי מחליט לחלק למקורביו את השלטון בארצות תבל ושמעו
מתפשט ברחבי קהילות ישראל בהן היו אנוסי ספרד:
באיטליה, הולנד צרפת ומשם לשאר ארצות מערב ומזרח אירופה ,צפון אפריקה, פרס
ותימן. לכל מקום שהגיעה הידיעה יצאו המוני העם לרחובה של עיר ורקדו עם ספרי התורה.
תלמידי החכמים בכל הקהילות התנגדו והזהירו מפני הסכנה. בראש הנלחמים היה ר' יעקב
ששפורטש, יליד אלג'יר . הוא חיבר ספר בשם "ציצית נובל צבי" בו הוא מוכיח
ששבתי צבי הוא משיח שקר.
שמעו של
שבתי צבי הגיע גם לחצרו של השולטן הטורקי בקושטא והוא ציוה להביאו אליו כדי לחקור
אותו על מעשיו. בבאו לקושטא הכחיש ואמר שאינו המשיח אלא חכם מחכמי ירושלים שבא
לאסוף כספים לעניי א"י. אולם התנהגותו עוררה חשדות והוא הוכנס לכלא. ההמונים
שיחדו את הסוהרים והם איפשרו להם לבקרו ולפיכך העבירו אותו למבצר בגליפולי המרוחקת
מקושטא . גם לשם הגיעו מאמיניו ושחדו את שומריו והמבצר הפך לארמון.
בערב פסח
בהיותו בכלא שחט שבתי צבי "קורבן פסח" חילק ממנו למאמיניו ואכל את החלב
האסור בתוספת ברכה "ברוך מתיר איסורים" הוא החליט לבטל את צום שבעה עשר
בתמוז וכן ביטל את הצום ביום תשעה באב והפך אותו ליום הולדת המשיח.כמו כן החיל על
יום שני כ"ג בתמוז כשבת הגדול.
הרב יוסף
לוי רבה של העיר ונציה פרסם איגרת מחאה על מעשיו של שבתי צבי.
בחודש אלול
של אותה שנה הגיע אל שבתי צבי נחמיה כהן אשר במשך שלושה ימים ניהל איתו ויכוחים
וגילה שהוא רמאי ונוכל מסית ומדיח וצעק עליו שהוא "עוכר ישראל". נחמיה
הרגיש שמאמיניו של שבתאי צבי רוצים להתנכל לחיו לפיכך ברח מהמקום ופנה לסולטן
הטורקי ומסר לו ששבתי צבי מורד במלכות ורוצה להורידו מכסאו. הסולטן פקד על שבתאי
צבי להתיצב בפניו והעמיד בפניו את הבחירה בין התאסלמות לבין מוות בחרב כמורד
במלכות. שבתי צבי מיהר לבחור בהתכחשות לדת והתאסלם. מאמיניו התאכזבו קשות הם הבינו
שהולכו שולל ובמקום ההתלהבות שהייתה בהם במשך שנה הם נכנסו לייאוש ולדיכאון.
סופו של
נתן העזתי
נתן העזתי ניסה לתרץ את מעשיו של שבתי צבי ולהצדיקם
,אך חכמי קושטא הזהירו את העם לא להלכד ברשתו ונאלץ לברוח מפני האנשים המאוכזבים
אשר איבדו את כספם ובריאותם . בהגיעו לונציה נחקר בבית הדין על ידי הרב שמואל
אבוהב ונאלץ להודות שכל נבואותיו היו שקרים. הוא ברח לבולגריה שם מת בגיל 35.
סופו של
שבתי צבי
כשנודע
לשבתי צבי שיש לו עדין אוהדים למרות התאסלמותו
הוא קיבל אומץ ויצא לבתי הכנסת לנסות להשפיע על מאמיניו שמעשיו המוזרים
מלאים סודות נשגבים. ואילו למוסלמים הסביר שהוא רוצה להשפיע על היהודים להתאסלם.
הממשלה הטורקית חשדה בו והחליטה להגלותו לעיירה קטנה באלבניה שם לא היו יהודים
והוא מת במקום גלותו בגיל 50 גלמוד וערירי.
השבתאות
לאחר שבתי צבי
אחרי שבתי
צבי ניסו מספר נוכלים ביניהם
- נחמיה חיון אשר פעל בעיקר באיטליה,
גרמניה והולד . גדולי ישראל התייצבו נגדו והוא ברח לצפון אפריקה שם מת.
צאצאיו התנצרו והפכו למלשינים .
- יעקב פרנק- שפעל בפולין – הקים את
תנועת הפרנקיסטים אשר גרמה לשרפת התלמוד על ידי הנוצרים . אנשי הכת
הפרנקיסטית התנצרו ונתמףו בטן הנוצרים.
שעורי בית
- תארי את תהליך התפשטותה של תנועת השבתאות.
- תארי את פעולותיו המוזרות של שבתי צבי.
- מה היו הסיבות שהמוני העם נסחפו אחרי
שבתי צבי?
- כיצד הגיבו גדולי ישראל על תופעת
"שבתי צבי"?
- מה היו ההשלכות של תנועת שבתי צבי על
עם ישראל?
- כתבי בקצרה על האישים או המושגים
הבאים:
- אברהם היכני
- ציצית נובל צבי
- ר' יעקב חגיז
- נתן העזתי
תנועת
החסידות
ערב
צמיחת החסידות יש ההידרדרות במצבה של הקהילה היהודית. ההתדרדרות מתבטאת במספר תופעות:
התגברות
השנאה של הפריץ הגוי או של האיכר כלפי החוכר היהודי
והתנכלויות מצדם.
קשיים
כלכליים במציאת מקורות פרנסה הביאו למעבר יהודים לכפרים
נידחים ומשום כך להתרחקות
מהקהילה הגדולה.
הידרדרות
בחינוך הילדים בכפרים הנידחים.
בערים
ובעיירות – מתגברות שנאת הגויים וקנאתם ביהודים, הגבלות
והתנפלויות על היהודים.
פרנסי
הקהל שואפי השררה זלזלו במעמד הרבנים הרבנים
עוברים
למערב אירופה.
ירידת
כבוד התורה וערך לימוד התורה.
ירידת
מעמדו וכוחו של "ועד ארבע הארצות" עד לביטולו בתקר"ד (1764).
משיח
השקר, שבתאי צבי, וממשיכו, יעקב פרנק.
עקרונות תנועת החסידות תרמו לחיזוק היהדות.
ההתבססות
על דרך הקבלה של האר"י הקדוש הביאה להתרוממות הרוח ולשמחה.
שינוי
נוסח התפילה – הדגשת ערך וכוח התפילה.
"
עבדו את ה' בשמחה" – עבודת ה' מתוך שמחה תביא
"לסור מרע – ועשה טוב".
קשר
לרבי – עודד הידבקות במידותיו של הצדיק, ללכת לפי
הדרכתו ולפי ברכתו בכל שטחי החיים.
דבקות
בחברותא – סיוע
גשמי ורוחני ("איש לרעהו יאמר – חזק").
קירוב
פשוטי העם –
מעודד אהבת ישראל.
מידת
חסידות – עבודת ה' לפנים משורת הדין, שאיפה להגיע
לשלמות
בקיום
מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
לבוש
– תלבושת מיוחדת לחסידים.( שטריימל, ספודיק ,גערטל
וכד')
תנועת
החסידות לאחר מות הבעש"ט
לאחר הסתלקותו של הבעש"ט חלו תמורות
בתנועת החסידות בשנים
1760-1815 (תק"כ- תקע"ה). החסידות
מתפשטת לארבעה כיווני התפשטות גיאוגרפיים :
לדרומה
של פולין (גליציה)- על ידי רבי אלימלך מליז'נסק.
לרוסיה
הלבנה וליטא- על ידי רבי שנאור זלמן מלאדי.
למרכז
פולין (פולין הקונגרסאית) – על ידי המגיד (ר' ישראל) מקוז'ניץ.
לאוקראינה
– על ידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ממנהיגי
החסידות באזורים השונים ופועלם ופועלם
ר'
בלימלך מליז'נסק – קיבל
את ההנהגה אחרי פטירתו של המגיד הגדול. הנהיג את החסידות במשך 13 שנים. כל גדולי
החסידות שבפולין המרכזית היו תלמידיו. ניהל מאבק קשה נגד המשכילים בגליציה. ספרו
"נועם אלימלך" הוא מספרי היסוד של החסידות. הוראותיו הקצרות
בס"ד
ב"צעטל קטן"- פתקה קטנה- בקשר להנהגתו של האדם בישראל נלמדות עד היום על
ידי אלפי חסידים.
רבי שנאור זלמן מלאדי
– הניח יסוד לשולשלת אדמו"רים שגילו בכל
הדורות מסירות להפצת החסידות ולחיזוק היהדות בתנאים הקשים של רוסיה הצארית ואחר-
כך רוסיה הקומוניסטית. פיתח את שיטת חב"ד בחסידות. חיבר שני ספרי יסוד:
"התניא" – ובו הוא מתאר את דרך חב"ד ו"שולחן
ערוך של הרב" – דומה במבנהו ל"שולחן ערוך" של ר'
יוסף קארו. נאסר פעמיים בגלל הלשנות של מתנגדים. במלחמת צרפת – רוסיה תמך באופן פעיל בצבא הרוסי, כי ראה בנפוליאון אויב גדול
יותר ליהדות מבצאר הרוסי.
המגיד מקוז'ניץ
– בגופו החלש היו גנוזים כוחות רוחניים
כבירים. בקיא בתורת הנגלה והנסתר. התלהבותו בשעת התפילה רוממה את האנשים בסביבתו.
תהילתו כבעל מופת הייתה כה גדולה, עד שכינו אותו: "בעל שם טוב השני".
סייע לחולים ולסובלים. הניח את היסוד לחסידות שבמרכז פולין.
ר' לוי יצחק מברדיטשוב
– נודע כסנגורם של ישראל. תחילה שימש ברבנות
ליטא, שם סבל מהמתנגדים. עבר לברדיטשוב ( שבאוקראינה) ושימש שם כרב הקהילה עד
מותו. כאשר התפלל, נרעשו כל העולמות ואפילו משכילים חזרו בתשובה. מקום מיוחד
תופסות אותן תפילות שבהן לימד סנגוריה על ישראל. גם בשירה שפך את לבו לפני קונו.
תופעות,
המבטאות את הידרדרות הקהילה היהודית מאז גזרות ת"ח ות"ט.
¨
חורבן
פיסי , כלכלי וחברתי של קהילות בבניין ובמניין.
¨
ירידה
בלימוד התורה ובקיום המצוות, בורות.
¨
ירידת
מעמדם של גדולי הדור וזלזול הדדי בין תלמידי חכמים לעמי הארץ.
¨
חורבן
"ועד ארבע ארצות" .
¨
הלך
רוח של דיכאון, שהתבטא גם בהיגררות אחרי שבתאי צבי ויעקב פרנק, והבנה מוטעת של
תורת הנסתר. רבים נקטו דרך של צומות וסיגופים.
החסידות
סייעה בתיקון נזקי גזרות ת"ח ות"ט והשבתאות ובמתן כלים להתמודד נגד
רוחות זרות שפשטו באירופה ע"י עקרונותיה:
¨ עבודת ה' בשמחה
¨ קירוב פשוטי העם לעבודת ה'
¨
הארת דרך הבנה נכונה של ספרי האר"י הקדוש
והקבלה
¨ לימוד תורה
¨
עזרה מעשית של הצדיקים הנסתרים (בכסף ובהוראת
אורח חיים יהודי);
¨
גיבוש פנימי סביב הצדיק, שסייע לבלום פירוד
והתפוררות לאחר חורבנו של "ועד ארבע ארצות".
החסידות
עזרה ליהודים ב"מסירת כלים נגד רוח התקופה החדשה" – כלומר היכולת להתמודד נגד הרוחות הזרות של ההשכלה שחדרו לאירופה.
המלחמה
בהשכלה: כללית ע"י עקרונות החסידות ובמיוחד הריכוז סביב הרבי וקבלת השפעה
מהרבי תוך משמעת מישבית.
דוגמאות: ברוסיה –
ה"צמח צדק"; בגליציה -
ה"נועם אלימלך";
בפולין – המלחמה נגד גזרת הלבוש.
פרוט על הגר"א
היה גאון בעל כישרונות עצומים הבנה עמוקה וזיכרון אדיר המיוחד הגר"א
היה שהוא לא סמך על כישרונותיו העצומים
אלא למד תורה בהתמדה השקיע בלימוד את כל היום והלילה.
את הפסוק והגית בו יומם ולילה הסביר כפשוטו ללמוד כל היום והלילה וגם
כשישנים צריך לחלום על לימוד התורה לימודו היה לשמה מתוך התלהבות וידע את כל
הש"ס על בוריו וכל שנה סיים את הש"ס כתוב שכשהאדם רוצה לקנות את התורה
יש לקנות אותה ב48 קניינים וכל אחד עובד על אחד מהם הגאון לקח את כל 48 קניינים
ועבד עליהם כולם יחד.
מיעוט שינה
אדם ישן קצת וע"י זה יש לו כוח הגאון שין רק 2 בלילה ובערוב ימיו
הוא ישן 4 שעות וגם אותם לא ברצף וכשהייתה לו קושיה הוא לא הלך לישון עד שפתר אותה
כי לא הצליח להירדם כדי לא להירדם היה טובל רגליו במים קרים.
מיעוט שינה
היה אוכל לחם יבש וכדי וכדי לבלוע את הלחם היבש היה טובל אותו במים
קרים הוא הרב היחיד שקוראים לו הגאון בלי השם הפרטי שלו
עיר הולדתו ופעולתו היא וילנא עיר הבירה של ליטא היו תקופות שהיא היתה
עצמאית והיו תקופות שהיא היתה חלק ממדינות שכנות כמו פולין ורוסיה. וילנא היתה עיר
גדולה של תלמידי חכמים כל אמא שאפה לגדל בן תלמיד חכם המצב הכלכלי של היהודים היה
קשה מאד והם סבלו פעמים רבות מגזירות במהלך המאה ה18 נעשה קשה יותר רוסיה כבשה את
ליטא ומצבם של היהודים מידרדר תחת השלטון הרוסי ברגע שהמצב מידרדר גם המצב הרוחני
מידרדר בערים הגדולות היכן שהיו רבנים וישיבות המצב נשאר טוב אך הרבה יהודים נאלצו
לברוח בגלל הגזירות ואז מתפתחת הבורות ערכם של תלמידי חכמים יורד ועל רקע מצב זה
מתחיל הגר"א ללמוד.
פעולותיו של
הגר"א
ב1748 חזר הגאון מוילנא
מהגלויות שערך ונשאר שם עד לפטירתו ב- 1797.
הרב של וילנא היה ר' שמואל בר אביגדור, הגאון נחשב לתלמיד חכם עצום אך
לא רצה לתפוס מקום הנהגה כלשהו. אך היה מקרים מסוימים שבהם החליט הגאון מוילנא
להתערב בעייני הציבור. את פעולותיו נהוג לחלק לפעולות בדורו, ופעולות שעשה בדורו
שיש להם ההשפעה רוחנית
פעולותיו של
הגר"א לדורו ולדורותיו-
1. בתחום הפסיקה ההלכתית – הגר"א חידש הרבה הלכות שנשתכחו במהלך
השנים והשתבשו
2. בתחום הספרות התורנית- כתב הרבה מאד ספרי הלכה ומוסר, כתב ספרים על
לשון הקודש וכו'
3. בתחום ההשפעה הרוחנית לדורות, תנועת הישיבות ותנועת המוסר.
4. הגר"א בצורת הנהגתו, בלמוד התורה והמוסר שהנהיג, לימד את הדורות
הבאים איך לומדים ואיך מתחזקים במידות ע"י תלמידיו הוקמה תנועת המוסר, ששתיהם
תרמו והצילו עמ"י מאז ועד היום.
